סיכום קצר של שיעור ההלכה של הרב אבידן סנדרוסי, ראש ישיבת שלהבת התורה ברמת גן.
בקיצור
- השאלה: רופא שנסע בשבת להציל חיים, מה לגבי הדרך חזרה? זה נושא מורכב, והפוסקים חלוקים בו.
- הכלל מהגמרא הוא "התירו סופן משום תחילתן": מקילים על הדרך חזרה כדי שרופאים לא יירתעו מלצאת להציל.
- הוויכוח הגדול הוא אם ההיתר חל גם על נסיעה ברכב רגיל, שהיא איסור מהתורה.
מה השאלה
חולה שיש בו סכנה, מותר ואף חובה לנסוע בשבת כדי להציל אותו. אבל מה קורה אחרי שההצלה נגמרה: האם מותר לרופא לחזור הביתה?
זה נושא מורכב, ובמקום לתת פסק למעשה, נסקור כאן את הרעיון ואת דעות הפוסקים. ארגוני הצלה מנהלים את החשבונות שלהם בעצמם.
הכלל: התירו סופן משום תחילתן
הכלל מהגמרא במסכת עירובין: "התירו סופן משום תחילתן". חכמים מתירים משהו בסוף הדרך כדי שבתחילתה האדם יסכים לעשות את המצווה.
דוגמה: מתקשרים לרופא בשבת בגלל מקרה של סכנת חיים. אם יגידו לו שמותר לו לנסוע, אבל אחרי זה הוא נשאר במקום עד סוף השבת, ייתכן שאדם יעדיף לא ללכת. לכן התירו לו גם לחזור.
הגמרא מדברת על איסור תחומין, כלומר על מרחק מסוים שאסור לצאת ממנו בשבת. מי שיצא להציל מותר לו לחזור. גם השולחן ערוך פוסק כך: "כל היוצאים להציל חוזרים בכלי זינם למקומם". אבל שם מדובר על חזרה ברגל עם כלי נשק, ולא על נסיעה ברכב.
המשנה ברורה מסביר שההיתר נועד שלא להכשיל אותם בעתיד, כך שלא יירתעו מלהציל.
אבל מה עם נסיעה ברכב?
כאן מתחיל הוויכוח. רכב רגיל, לא חשמלי, הוא איסור מהתורה. והשאלה שהפוסקים דנים בה: האם ההיתר של "התירו סופן" חל רק על איסור דרבנן, או גם על איסור תורה כמו נסיעה ברכב.
בשיעור לא נכנסים לכל הפרטים, ומציינים רק את שמות הפוסקים ואת המקורות, למי שרוצה לעיין.
הדעות המקלות
מבין הפוסקים שהתירו לרופא לחזור גם ברכב: האגרות משה (חלק ד), והשבט הלוי, שנסמך בין השאר על החתם סופר. לפי הדברים שמובאים בשיעור, גם החזון איש התיר בפועל לרופא מסוים לחזור ברכב, כדי שיסכים ללכת לרפא. וזה מעניין, כי בדרך כלל החזון איש נחשב מחמיר.
אפשר לשאול: מי אמר שרופא שלא יחזור בשבת לא יסכים לצאת בפעם הבאה? התשובה שמובאת היא שבפיקוח נפש אפילו ספק קטן מצדיק להקל.
דוגמה 1
הרופאה שחזרה ברגל
מסופר על רופאה שומרת תורה ומצוות, שהייתה נוסעת ברכבה בשבת לטפל בחולים מסוכנים וחוזרת ברגל. הבריסקער רב הורה לה בתוקף לחזור ברכבה. הנימוק: אם היא יודעת שתצטרך לחזור ברגל, זה עלול להשפיע בתת מודע על ההחלטה אם המקרה מסוכן ואם לצאת בכלל. את הסיפור שמע הרב מתלמיד חכם נאמן.
הגישה של הרב עובדיה יוסף
לפי מה שמוצג בשיעור, הרב עובדיה יוסף פסק שרופא מותר לו לנסוע בשבת ברכבו כדי לטפל בחולה שיש בו סכנה, אבל אסור לו לחזור ברכבו לביתו.
הסיבה: לדעתו ההיתר של "התירו סופן משום תחילתן" נאמר רק לגבי איסור דרבנן, ונסיעה ברכב רגיל היא איסור תורה.
יש חריג שבו גם הוא מתיר: רופא כונן שאחראי על אזור מסוים, שאם יחזור ברגל לא יהיו לו המכשירים ובכל רגע ייתכן שיקראו לו שוב. במצב כזה יש פיקוח נפש ממשי, ולכן מותר לו לחזור.
חשמלי, נהג לא יהודי, ומי לא נכלל
לפי הגישה שמוצגת בשיעור, רכב חשמלי נחשב לאיסור דרבנן בלבד. לכן אם ההיתר חל על דרבנן, גם הדעות המחמירות יכולות להסכים לחזרה ברכב חשמלי. בגלל זה הרבה ארגוני הצלה מקפידים שיהיו להם רכבים כאלה, כדי שהחזרה תהיה מותרת לכל הדעות.
מי שמלווה חולה או יולדת אינו כלול בהיתר. ההיתר נאמר על הרופא עצמו, והסברה שלו, שהרופא יסכים לצאת להציל, לא חלה על המלווה.
שאלה למחשבה
למה לדעתך חכמים בחרו להקל, ולא רק להחמיר, על מי שיוצא להציל חיים?
לצפייה בשיעור המלא
זה סיכום קצר של השיעור המלא. ההסבר המלא נמצא בסרטון.
מצאתם את זה מועיל? שלחו למישהו שזה יעניין אותו.
רוצים עוד כאלה?
כל שבוע עולה שיעור חדש בערוץ של הרב. אפשר גם לגלול בין שיעורי התורה באתר, או פשוט לכתוב לנו בוואטסאפ, בלי התחייבות.
